'Alpe d'Huez – מקטע הכביש המפורסם בעולם. (יומן מסע)

התכנון היה לטפס  את העליות המפורסמות של הטור דה פרנס של שנת 2010 ולעקוב עם אופניי הכבדים אחרי אירוע הספורט הגדול בעולם (אחרי מונדיאל ואולימפיאדה) וכמובן לישון תחת כיפת השמים בסוף כל עלייה.

מדובר בעליות של 15 – 30 ק'מ, בשיפועים שנעים בין 5 – 20 אחוזים ובגובה מצטבר של 1,500 – 1,000מ' לכל טיפוס. תענוג צרוף לתאומים ולחומצות החלב…

טור 1
'Alpe d'Huez- העלייה המפורסמת ביותר בעולם אצל רוכבי הכביש. זו הנק' שבה העברתי את הלילה.

עליות אלו, או ליתר דיוק קירות אלו, הן מהידועות באירופה ואולי בעולם כולו, הן גן עדן לרוכבי אופניים. לאורך השנים של הטור דה פרנס התנהלו "קרבות" קשים בקטע כביש זה, וכשנמצאים פה מבינים היטב שמי שניצח פה בדרך כלל מנצח את הטור. 21 עיקולים של 14 ק'מ שלא נגמרים בעלייה בלתי נתפסת בתלילותה עם שיפועים שנעים מ – 5%- 15%. קריעת תחת אחת גדולה !

את הטיפוס ל – Alpe d'Huez שנמצא ב – 1860 מ מעל פני הים. התחלתי מוקדם בבוקרו אחד מחודשי אוגוסט של 2010. הרגשתי מוכן  ביותר והאדרנלין זרם בטירוף מרוב התרגשות. העלייה בנויה כך, ש- 5 הק"מ הראשונים הם רצחניים, כך שיש לטפס אותם לאט ולא להגיע למצב של סף חומצת חלב, ואילו 5 – הקילומטרים האחרונים  "מתונים", יחסית.

הטיפוס היה קשה, לא יאומן בתלילותו ומוצף ברוכבים בכל הרמות ובכל הצבעים. כל כמה ק'מ עצרתי. החום של הקיץ החל להשפיע ואיתן גם הזיעה והצורך לשתות בכל מס' דק.  כמה שהזעתי, חבל"ז !  ואוו, בכל פינה בגוף ובכל חלק מהאופניים כבר נעשו רטובים, זה היה משעשע למדי:)
הרכיבה המשיכה בממוצע של 5-11 קמ"ש. כל עצירה לוותה במים קרים על הראש, תפוח, בננה ובהחזרת נוזלים. הבנתי שהפסקות של יותר
מכמה דקות רק מקשות על המשך הרכיבה, כך שניסיתי לא לבצע הפסקות
ארוכות. כשהגעתי לפסגה, התגלו לי כמויות אדירות של רוכבי שטח וכביש.  הבאזז של הטור והתיירות שהוא מביא  לאתר הסקי זה משהו שפשוט לא יאמן.

השיא של כל הזמנים בטיפוס ה- Alpe d'Huez הוא של מרקו פאנטאני ועומד על 37 דקות! אני, לעומת זאת. סיימתי את הטיפוס בשעתיים. הוא עם אופניים שמשקלם כ- 7 ק'ג, אני עם אופניים של 50-45 ק'ג.
לא חייבים לרדת באותה דרך וניתן לרדת מכביש אחר וצדדי וכך עשיתי. הירידה הייתה מטורפת, לא הגיונית ומסוכנת ברמות משעשעות למדי. החלטתי להתמקם ללינה באמצע הירידה. היה ליל ירח מלא, כך שהנוף הפנורמי שהשתקף מהאוהל היה חד פעמי ונדיר ביופיו.

הרים מושלגים לצד השתקפות הירח. הייתי עייף, תשוש וללא טיפת אנרגיה, אבל לא נרדמתי… זהו ללא ספק היה אחד משיאי הרכיבה שלי. הגשמת חלום בלרכוב בעלייה הנדירה של הטור דה פראנס ולהקים אוהל בפיסגה שלה. חלום!

אלפ דההאוז

איך מגיעים לשם? ברגע שהגעתם ל- Grenoble, עיר חביבה בחלק הדרום מזרחי של צרפת "והכניסה" לאזור ההררי של המדינה. אז, ממרכז העיר להמשיך דרומה ולעלות על כביש מס' N85 שמוביל לתוך הרכסים הנפלאים שמפרידים בין איטליה וצרפת. הכיוון הכללי הוא מזרחה כשהיעד הוא עיירה קטנה למרגלות הטיפוס שנקראת – La Bourg- d'Oisans.

אחרי 51 ק"מ של נסיעה בין רכסי הרים שלא נגמרים, מגיעים לתחילת הטיפוס… אני ממליץ בחום לשוטט קצת בעיירה הציורית, לרכוש כמה מזכרות, למצוא שותפים לרכיבה ולהתייעץ עם המקומיים, להחליף בגדים, לשתות משהו ולהתחיל ולדווש ולהזיע באחד ממקטעי הכביש היפים, הקשים והפופולריים בעולם !!

מרחק משדה התעופה ז'נבה – 210 ק"מ
מרחק משדה התעופה ליון – 163 ק"מ
מרחק משדה התעופה שארל דה גול פריז – 620 ק"מ
מרחק משדה התעופה מרסיי – 300 ק"מ
מרחק משדה התעופה גרנובל – 63 ק"מ

אם אהבתם, אשמח אם תשתפו בין החברים ותעדכנו בבלוג שאתם מעוניינים לקבל עידכון שיוצא פוסט חדש…( בכפתור הרישום למעלה)

בהצלחה רבה! ונתראה בשבילים…

צוריאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *